"הם" אורבים לכולנו.. רק מחכים שנרקח תוכניות מוקפדות, נסגור ונשריין את כל הפרטים, ננשום לרווחה ונגיד "יהה איזה כיף איך שהכול מסתדר :)" ואז בום! - כביש מוצף, נפילת עץ שגורמת לקריסת מערכת החשמל, חום על הבוקר, אסטרואיד בדרך לכדו"הא!!!! מכירים את זה נכון..?אז אלו הם חיי :).
בחייה של כל רוקחת חוויות, יש ידיעה ברורה שהרגע מוטל בספק - סגירת התוכנית היום לא תוביל לוודאות למחר.. וזה חלק מהקסם, חלק מהאתגר חלק מהאופי והיופי של המקצוע.
בימים הראשונים של הרוקחות (עוד אי שם כשניהלתי מלון בוטיק בצפון ולא ידעתי מה נרקח לי להמשך...) הגיעו זוג חוגגים חמודים שביקשו לחגוג בשקט לילה אחד, שהם הצליחו בקושי רב לדחוס לחייהם העמוסים.
הסוויטה עמדה לרשותם משעה 15:00 עד למחרת ב-12:00, הם תכננו להגיע בצהריים... ובדרך פקק אדיר בעקבות תאונת דרכים - הגיעו בשש :(.
למרות העיכוב ניסיתי בכל כוחי להשכיח את השעות האבודות - תדריך מזורז על מכונת אספרסו, ג'קוזי ספא, איפה הנשנושים וייאלה צאו לדרך הפינוק והרוגע...תהנו!!
לא עברו שעתיים, טלפון מהאורחים.. "הדס אין מים חמים!" אל אלוהים!! אצה רצה לאחוזה בודקת את כל המתגים, ארון חשמל ראשי.. הבויילר המרכזי.. השעה שמונה וחצי בערב אי שם בצפון הארץ הרחוק...מי יגיע לתקן את הבויילר???
הרמתי מיליון טלפונים בעשר וחצי, הגיע טכנאי, שלא הצליח לתקן, כי אם כבר בלתם אז הוא חייב להיות קיצוני!!! ולערב חלק מיוחד שצריך להזמין מגרמניה.. .
התנצלתי, צחקנו והבטחתי שבפעם הבאה (עלינו כמובן) כשיגיעו נתפלל לאלוהי הבלת"מים..שהכול יהיה מושלם.. ובאותה נשימה - הצעתי "אם כבר ירד ערב ואין מים חמים .. מה אתם אומרים על טבילה פרטית במעיינות חמים..?" לקחתי אותם איתי - הכנתי מארז למעיינות: בקבוק יין מעולה, כוסות גבוהות, נרות, פירות ועצירה בבית קפה לכמה פחמימות לוהטות. השארתי אותם שם, לבד באמצע הטבע במעיינות חמים...,קסם!
למחרת עדכנו שהיה מושלם ואיזה מזל שהבויילר נהרס ואיזו חוויה זו היתה.. .
מאז ועד היום, נתקלתי ועודני נתקלת בבלת"מים שונים ומשונים (שלא נדבר על התקופה האחרונה שיש לנו את הקורונה, מזג אוויר הפכפך ומצב ביטחוני מעורער..) מה שהוביל אותי למסקנה הבלתי ניתן לערעור> > > אם תוכנית אחת שוקעת זה בדיוק הזמן לתת לאחרת לזרוח... . מאחלת לכולנו להמשיך וליהנות מחגיגות שמחות יחד למרות ובזכות הבלת"מים!